המיינה עולה, הדרור יורד: מה קורה לציפורי העיר?
בין 2019 ל-2026 עלתה המיינה המצויה מ-47.9% ל-59.8% מהספירות ביישובים, ודרור הבית ירד מ-53.9% ל-36.6%.
- העלאה
- העולם במספרים
- פורסם
- צפיות
- …
- שיתוף
בקצרה
5 צעדים
באיזה חלק מהספירות נצפה כל מין, 2019–2026
המיינה המצויה: אחוז הספירות שבהן נצפתה (%)
מקור: ספירת הציפורים הגדולה (נפתח בלשונית חדשה)
פרטים
- השכיחויות כאן הן כפי שפורסמו בסיכומי הספירה. חישוב מחדש מקובץ הנתונים נותן ערכים נמוכים מעט, עד כ-2 נקודות. לפי המארגנים, הפער נובע בעיקר מספירות שנוספו אחרי החישוב. המגמות לא משתנות.
-
ב-2019 נצפתה המיינה המצויה, מין פולש, ב-47.9% מהספירות ביישובים; ב-2026 – ב-59.8%.
בגרף, המיינה המצויה: אחוז הספירות שבהן נצפתה (%): 2019 – 47.9 (מודגש), 2020 – 51.1, 2021 – 53.6, 2022 – 54.2, 2023 – 53.4, 2024 – 59.5, 2025 – 59.2, 2026 – 59.8 (מודגש).
-
גם הדררה, עוד מין פולש, נצפתה ביותר ספירות: ב-38.6% ב-2019, וב-53.6% ב-2026.
בגרף, הדררה: אחוז הספירות שבהן נצפתה (%): 2019 – 38.6 (מודגש), 2020 – 46.5, 2021 – 40.9, 2022 – 47.5, 2023 – 47.7, 2024 – 48, 2025 – 52.3, 2026 – 53.6 (מודגש).
-
התוכי הנזירי נצפה ב-2019 רק ב-5.3% מהספירות, וב-2026 – ב-26.7%.
בגרף, התוכי הנזירי: אחוז הספירות שבהן נצפה (%): 2019 – 5.3 (מודגש), 2020 – 5.1, 2021 – 7.1, 2022 – 11.5, 2023 – 14, 2024 – 15.7, 2025 – 24.2, 2026 – 26.7 (מודגש).
-
ובצד השני: דרור הבית, מין מקומי, נצפה ב-53.9% מהספירות ב-2019, וב-2026 רק ב-36.6%.
בגרף, דרור הבית: אחוז הספירות שבהן נצפה (%): 2019 – 53.9 (מודגש), 2020 – 47.7, 2021 – 42.9, 2022 – 44.2, 2023 – 39.1, 2024 – 37.5, 2025 – 38, 2026 – 36.6 (מודגש).
-
וגם הבולבול הממושקף, עוד מין מקומי נפוץ: מ-47.5% מהספירות ב-2019 ל-36.5% ב-2026.
בגרף, הבולבול הממושקף: אחוז הספירות שבהן נצפה (%): 2019 – 47.5 (מודגש), 2020 – 47.6, 2021 – 36.6, 2022 – 42.8, 2023 – 37.4, 2024 – 32, 2025 – 38, 2026 – 36.5 (מודגש).
השורה התחתונהמאז 2019 נצפים שלושת המינים הפולשים ביישובים יותר, והדרור והבולבול – פחות. מאז 2024, לפי המארגנים, המיינה והדרור מתייצבים.
לעומק
כל הנתונים, לחקירה חופשית
מקורות ושיטה
איך זה חושב
שיטה: שכיחות היא אחוז הספירות ביישובים שבהן נצפה המין בספירת הציפורים השנתית (במחצית השנייה של ינואר) – כמה פעמים רואים ציפור, לא כמה ציפורים יש. ערכי 2026 מודפסים בסיכום; ערכי 2019–2025 נמדדו מאורכי הפסים בגרף של סיכום 2026, ונבדקו מול כל ערך שמודפס בסיכומים. את 2006–2018 (המיינה והצופית) הסיכומים מדפיסים בגרפים של סיכום 2018, בכללי ספירה אחרים – ולכן הם בגרף נפרד. מחוץ ליישובים – ניטור העופות של המארג, 2012–2021. הנתונים מראים שינוי, אבל לא מוכיחים מה גורם לו.
- מה נספר: "שכיחות" היא אחוז הספירות שבהן נצפה המין – מספר הספירות שבהן הופיע, חלקי כל הספירות. היא מודדת כמה פעמים רואים ציפור, לא כמה ציפורים יש. לפי סיכום 2026 נכללות רק ספירות בתחומי יישוב, של כ-10 דקות, בלי תזוזה בזמן הספירה.
- הערכים של 2019–2025 לא נמצאו מודפסים: הם מופיעים רק כפסים בגרף 2 של סיכום 2026. הגרף שמור בקובץ כשרטוט וקטורי, ולכן אפשר למדוד במדויק את אורכו של כל פס. קנה המידה כויל על עשרת הערכים המודפסים של 2026, והמדידה נבדקה מול כל ערך שמודפס בסיכומים של 2023, 2024 ו-2026 – כולם תואמים בטווח של 0.15 נקודת אחוז (אחרת הצינור נעצר). היכן שסיכום מדפיס ערך, מוצג הערך המודפס.
- המארגנים מפרסמים גם קובץ נתונים על 2019–2026. חישוב מחדש ממנו נותן שיעורים מעט נמוכים מאלה שבסיכומים – לפי המארגנים, בעיקר בגלל ספירות שנוספו אחרי החישוב. בסיפור מוצגים הערכים שבסיכומים שלהם, כדי שיתאימו לדוחות הרשמיים.
- ב-2019 עברה הספירה מטפסים לדיווח באפליקציית eBird. לפי סיכום 2019 המעבר הוריד את שכיחות המינים בכ-5%–10%, ולכן השנים 2019–2026 לא מוצגות על ציר אחד עם 2006–2018.
- המארגנים עצמם מזכירים ששבע שנות נתונים לא מספיקות כדי לקבוע שינוי משמעותי. מספר הספירות משתנה משנה לשנה, וגם החלוקה שלהן בין האזורים; כ-20% מהספירות של 2026 הגיעו ממוסדות חינוך. ייתכן שחלק מהמדווחים מתבלבלים בין דררה לתוכי נזירי – שניהם תוכים ירוקים.
- המאמר של Colléony ו-Shwartz בודק את ספירות החורף בחצרות בכל הארץ בשנים 2006–2018 (13 עונות), ומשווה את מספר הציפורים הממוצע בספירה בשנה הראשונה ובאחרונה (טבלה 1, עמ' 4). בסיפור מוזכרים המיינה ודרור הבית. זו מדידה אחרת מהשכיחות שבשאר הסיפור – כמה ציפורים נספרו, ולא באיזה חלק מהספירות נצפו. התוכי הנזירי לא נכלל בספירות האלה במאמר.
- מה גורם לשינוי: החוקרים קושרים את הירידה של מינים מקומיים לעיור – בנייה צפופה יותר ופחות שטחים ירוקים – ולפלישה יחד. הם מתארים איך מיינות ודררות דוחקות דרורים מחללי הקינון (והמיינות גם טורפות את הגוזלים), ומעריכים שהפלישה היא לפחות חלק מהסיבה; אבל הם כותבים שהנתונים שלהם לא מאפשרים לקבוע קשר סיבתי ישיר, ושאת הירידה של הבולבול הממושקף אי אפשר להסביר בתחרות על מקומות קינון.
- 2006–2018: הערכים של המיינה והצופית מודפסים מעל העמודות בשני גרפים של סיכום 2018 (עמ' 4–5). לפי מיקום כל ערך בעמוד נבדק שהוא עומד מעל השנה שלו, והערכים הושוו לגרף המיינה של סיכום 2016 – כל ערך שמודפס בשניהם זהה. אז הדיווח היה בטפסים, וב-2017 קוצרה כל ספירה ל-10 דקות; ולכן הסדרה לא מחוברת ל-2019–2026.
- המארג (התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע) מנטר עופות באביב, כל שנתיים, בחלקות קבועות בשטחים טבעיים, בספירות של 10 דקות. מוצגים רק המינים שבהם הדוח מצא שינוי מובהק בשפע הפרטים בין 2012 ל-2021 (נספח 2). הדררה והתוכי הנזירי לא מופיעים בטבלה של הדוח. ההשוואה עם המארג – רק על אותן שנים, 2012–2021: ביישובים לפי שקופית 9 בסיכום ספירת 2021 (אורכי הפסים נמדדו ונבדקו מול סיכום 2018).
- הנדידה: כל מספר מוצג כפי שהמקור שלו נותן אותו, בלי לחבר או להשוות ביניהם. ל-500 המיליון לא נמצא מאמר שמפרט את החישוב – ההסבר היחיד שנמצא הוא של פרופ' לשם בראיון (2017). ההערכה של אוניברסיטת חיפה היא תקציר בכנס, על נדידת הלילה בסתיו בלבד. העגורים: שני המספרים והסיבות – כפי שבסיכום העונה של רשות הטבע והגנים.
רשימת המקורות (20)
-
מקור הנתונים
שכיחות עשרת המינים הנפוצים בספירות ביישובים, 2019–2026: הערכים של 2026 מודפסים (גרף 1, עמ' 4); הערכים של 2019–2025 נמדדו מאורכי הפסים בגרף 2 (עמ' 5), ו-28 הערכים המודפסים בסיכומים של 2023, 2024 ו-2026 תואמים עד 0.09 נקודת אחוז. עשרת המינים בכל אזור (עמ' 6) ומספר הספירות, היישובים והמדווחים (עמ' 2–3). הסיכום מקושר מעמוד הספירה באתר המרכז הישראלי למדע אזרחי. · גישה:
-
מקור הנתונים
גרף 5 (עמ' 8): השכיחות בשנים 2019–2026 – כמו בסדרה שבסיפור; והקריאה של המארגנים (עמ' 8, 20–21): המיינה ודרור הבית מתייצבים בשלוש השנים האחרונות. הסיכום מקושר מעמוד התוצאות באתר ציפורי הבר בחצר. · גישה:
-
מקור הנתונים
כל הדיווחים מהספירות (נתוני eBird). חישוב מחדש של השכיחויות ממנו נותן ערכים נמוכים מעט, עד כ-2 נקודות; בסיפור מוצגים הערכים כפי שפורסמו בסיכומים. · גישה:
-
מקור הנתונים
עשרת המינים הנפוצים ב-2024 (גרף 1, עמ' 6) – לבדיקת הערכים שנמדדו מהגרף. · גישה:
-
מקור הנתונים
עשרת המינים הנפוצים ב-2023 (גרף 2, עמ' 4) – לבדיקת הערכים שנמדדו מהגרף. · גישה:
-
להשוואה בלבד – לא מקור הנתונים של הסיפור
גרף 1 (עמ' 4) מדפיס ל-2025 ערכים נמוכים בכ-2.2% (יחסית) מאלה שבגרף 2 של אותו סיכום; בסיפור – הסדרה של סיכום 2026. · גישה:
-
מקור הנתונים
המעבר לדיווח ב-eBird ב-2019, וההערכה שהוא הוריד את שכיחות המינים בכ-5%–10%. · גישה:
-
מקור הנתונים
שקופית 9: באיזה חלק מהדיווחים נצפה כל אחד מ-15 המינים הנפוצים, 2011–2021 – אורכי הפסים נמדדו (עד 1.01 נקודות מהערכים שמודפסים בסיכום 2018). דרור הבית: 74.5% ב-2012, 68.5% ב-2015, 41% ב-2021; הבולבול: 65.9%, 61.9%, 35%. הסיכום מקושר מעמוד התוצאות באתר ציפורי הבר בחצר. · גישה:
-
מקור הנתונים
שכיחות המיינה המצויה (עמ' 4) והצופית הבוהקת (עמ' 5) בשנים 2006–2018: אחוז הדיווחים שבהם נצפה כל מין, הערכים כפי שמודפסים מעל העמודות. · גישה:
-
מקור הנתונים
שינוי בכללי הספירה: "קיצרנו את משך הספירה לעשר דקות והגבלנו את טווח הספירה למאה מטר" (עמ' 2). · גישה:
-
מקור הנתונים
המיינה: נמלטה ב-1997 מהצפארי בגני יהושע (פארק הירקון). שכיחות המיינה 2006–2016 (עמ' 3), לבדיקת הערכים של סיכום 2018. · גישה:
-
מקור הנתונים
נתוני eBird, מעבדת קורנל לאורניתולוגיה (נפתח בלשונית חדשה)
מאז 2019 הספירות מדווחות ב-eBird, והסיכומים מחושבים מהדיווחים האלה. השימוש בנתוני eBird – למטרות לא מסחריות, עם ייחוס. · גישה:
-
מקור הנתונים
טבלה 1 (עמ' 4): השינוי במספר הציפורים הממוצע בספירה בין 2006 ל-2018, בספירות החורף בחצרות בכל הארץ (עלייה של 843.5% במיינה ושל 250.81% בדררה; ירידה של 28.45% בדרור הבית ושל 44.91% בבולבול). פארק הירקון 2003 מול 2017 (עמ' 5), ההגעה של המינים הפולשים (עמ' 2) וההסבר על התחרות על מקומות קינון (עמ' 7). · גישה:
-
מקור הנתונים
שפע הפרטים הכולל של העופות המקננים הנפוצים ירד ב-17.2% בשנים 2012–2021 (עמ' 134), "מהיר פי ארבעה בהשוואה לאירופה" (עמ' 145); השינוי בכל מין, ומובהקותו (נספח 2, עמ' 147–148). ניטור באביב, כל שנתיים, ב-339 חלקות בשטחים הטבעיים. · גישה:
-
מקור הנתונים
תקציר: הממוצעים בסתיו ובאביב של הדורסים, החסידות והשקנאים, ספירה מהקרקע ובמכ"ם; האוכלוסייה העולמית כולה של העיט החורש ושל הנץ קצר האצבעות עוברת מעל ישראל. · גישה:
-
מקור הנתונים
שיאי היום בסקר הנדידה של הסתיו (Krumenacker 2013, עמ' 257, 261–262) · גישה:
-
מקור הנתונים
מכ"מים, 2014–2018: כ-150 מיליון ציפורים בנדידת הלילה בסתיו, "כשליש" מההערכה של תחילת שנות ה-90. תקציר בלבד – לא מאמר שעבר ביקורת עמיתים. · גישה:
-
מקור הנתונים
"לאן הברווזים עפים כשהאגם רותח", כלכליסט, 9 בנובמבר 2017 (נפתח בלשונית חדשה)
פרופ' יוסי לשם על 500 מיליון הציפורים "בכל שנה": שני מכ"מים משוויץ, בשדה בוקר ובערבה, "ספרו כל ציפור שעברה מעל והכפילו אותה ברוחב המדינה". · גישה:
-
מקור הנתונים
רשות הטבע והגנים – עגורים בישראל: סיכום עונת 2024/25 (ארצי וטלמון, 2025) (נפתח בלשונית חדשה)
כ-50,000 עגורים חרפו בעמק החולה בחורף 2018/19, וכ-12,200 ב-2024/25 – ירידה של כ-75% (עמ' 2); הסיבות, לדעת הכותבים: צמצום ההאכלה והתפרצויות שפעת העופות ב-2022 וב-2024. · גישה:
-
מקור הנתונים
האומדן לגודל האוכלוסייה של התוכי הנזירי בישראל: כ-1,500 פרטים. · גישה:
המארגנים התירו לצטט את הנתונים ולהיעזר בהם, אבל לא להפיץ את הקבצים עצמם.
האם הסיפור הזה היה מעניין?
ומכאן, אפשר להמשיך אל…
עוד שני מגדלים בעיר: סיפור קרוב לזה, והסיפור החדש ביותר בעיר.