העולם במספרים

חלל וטכנולוגיה לוויינים העולם

של מי הלוויינים שמעלינו?

67% מהלוויינים הפעילים סביב כדור הארץ הם של סטארלינק – 10,622 מתוך 15,773, לפי קטלוג GCAT (אוקטובר 2026; שיגורים עד יולי 2026)

אותה משימה – תקשורת מכל מקום על כדור הארץ – נפתרת בשתי דרכים הפוכות: כמה לוויינים גבוהים מאוד, או אלפי לוויינים נמוכים. כמה לוויינים פעילים יש לכל מפעיל, באיזה מסלול, ואיך סטארלינק הפך לרוב הלוויינים הפעילים. מקטלוג GCAT של ג'ונתן מקדואל.

איור קווי של לוויין עם שני לוחות סולריים, מעל קשת של כדור הארץ
העלאה
system
פורסם
צפיות
…
מקורות
5 מקורות · 1 קובץ
דלגו לנתונים

כמה לוויינים צריך כדי לכסות את כדור הארץ?

לוויינים פעילים לכל מפעיל (לוויינים)

  1. במסלול גיאוסטציונרי, בגובה 35,786 ק"מ, שלושה לוויינים מספיקים לכיסוי כמעט עולמי. לאינמרסאט יש 11 פעילים, לת'וראיה 3.

    בגרף, לוויינים פעילים לכל מפעיל (לוויינים): ת'וראיה – 3 (מודגש), אינמרסאט – 11 (מודגש), אינטלסאט – 25 (מודגש), אירידיום – 80, קויפר (אמזון) – 392, וואן-ווב – 646, סטארלינק – 10,622.

  2. אירידיום טס נמוך הרבה יותר, בגובה של כ-780 ק"מ. משם כל לוויין רואה שטח קטן בהרבה – ולכן צריך עשרות: 80 פעילים.

    בגרף, לוויינים פעילים לכל מפעיל (לוויינים): ת'וראיה – 3, אינמרסאט – 11, אינטלסאט – 25, אירידיום – 80 (מודגש), קויפר (אמזון) – 392, וואן-ווב – 646, סטארלינק – 10,622.

  3. סטארלינק, גם הוא במסלול נמוך, עושה את זה עם 10,622 לוויינים פעילים. לידו, שאר העמודות כמעט נעלמות.

    בגרף, לוויינים פעילים לכל מפעיל (לוויינים): ת'וראיה – 3, אינמרסאט – 11, אינטלסאט – 25, אירידיום – 80, קויפר (אמזון) – 392, וואן-ווב – 646, סטארלינק – 10,622 (מודגש).

  4. ובשנה אחת, 2025, שוגרו 3,169 לווייני סטארלינק – יותר מכל הלוויינים הפעילים של ששת המפעילים האחרים בסיפור יחד.

    בגרף, לווייני סטארלינק ששוגרו בכל שנה (לוויינים): 2019 – 120, 2020 – 833, 2021 – 989, 2022 – 1,690, 2023 – 1,984, 2024 – 1,964, 2025 – 3,169 (מודגש), 2026 (עד יולי) – 1,695.

השורה התחתונהככל שהמסלול נמוך יותר, אותה משימה דורשת יותר לוויינים – וכך סטארלינק הגיע ל-67% מהלוויינים הפעילים סביב כדור הארץ.

הנתונים המלאים

בגרף: בחרו סדרה, ורחפו מעל עמודה (או עברו עליהן במקלדת) כדי לראות את הפרטים. אחריו – כל שאר הנתונים.

מקורות

שיטה והסתייגויות

שיטה: כל המספרים מחושבים מקטלוג GCAT של ג'ונתן מקדואל (רישיון CC-BY 4.0). "פעיל" הוא מטען שעדיין במסלול סביב כדור הארץ ושלא סומן בקטלוג המטענים כמי שסיים את פעולתו. הקטלוג עודכן באוקטובר 2026, אבל עדיין לא כולל את השיגורים של החודשים האחרונים – לכן הוא מעט נמוך מדפי המערכים של GCAT, שמתעדכנים מהר יותר. הלוויינים שויכו למפעיל לפי שמם בקטלוג (למשל "Starlink", "OneWeb", "Iridium"). "במסלול בסוף שנה" סופר כל מטען ששוגר עד אז ולא חזר לאטמוספרה, פעיל או לא. הגובה מוצג רק כשהוא מתועד במקור: ESA למסלול גיאוסטציונרי, אירידיום ואמזון למערכים שלהם.

  1. מקור הנתונים

    Jonathan McDowell, planet4589.org – GCAT: General Catalog of Artificial Space Objects

    קטלוג כל העצמים ששוגרו לחלל (satcat, 69,999 רשומות) וקטלוג המטענים ומצבם (psatcat, 27,940 רשומות), עודכן במקור ב-2026-10-13. רישיון CC-BY 4.0. · גישה:

  2. להשוואה בלבד – לא מקור הנתונים שלנו

    Jonathan McDowell, planet4589.org – סטטיסטיקה של מערכי לוויינים

    דפי המערכים של GCAT (סטארלינק, וואן-ווב, קויפר, אירידיום, אינטלסאט) מתעדכנים מהר יותר מהקטלוג וכוללים גם שיגורים מהחודשים האחרונים – לכן המספרים בהם מעט גבוהים יותר. · גישה:

  3. מקור הנתונים

    ESA – Types of orbits

    הגובה של מסלול גיאוסטציונרי (35,786 ק"מ) והעובדה ששלושה לוויינים בו מספיקים לכיסוי כמעט עולמי. · גישה:

  4. מקור הנתונים

    Iridium – The Iridium Network

    גובה מערך אירידיום: כ-780 ק"מ, במסלול נמוך. · גישה:

  5. מקור הנתונים

    Amazon – What is Amazon Leo (Project Kuiper)

    גובה מערך קויפר של אמזון: 590 עד 630 ק"מ. · גישה:

קובצי הנתונים להורדה